I ♥ May

"טוב שנזכרת, מועדפי מאי באמצע יוני!"

אדם חכם אמר פעם שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא, והנה אני - מקיימת בקפידה את דבריו. לשם שינוי אני לא מרגישה אשמה על העיכוב בפרסום הפוסט הזה: בשבועות האחרונים אני ישנה די רע, ובשילוב עם דיכאון יום ההולדת הקבוע לא כל כך היה לי חשק לתפעל את הבלוג והרשתות החברתיות שלי כמו בדרך כלל. זה לא היה פשוט להוריד את הרגל מהגז - בדיוק נכנסתי לשוונג של חיזוק האינסטגרם של הבלוג ורציתי להפגין נוכחות וירטואלית מרשימה. עם זאת, אני חושבת שבתור מי שהבלוג אינו מקור הכנסה עבורה - יש לי את הזכות המלאה לנהוג בו כבכל תחביב אחר, גם אם זה אומר לקחת הפסקה קלה או לא לעמוד בתכנון המקורי שלי למועדי פרסומים. 

כך או כך, אני שמחה לשחרר את הפוסט הזה מכיוון שעל אף העייפות המנטלית והפיזית שתקפה אותי, המועדפים שמובאים בו אכן שירתו אותי נאמנה בחודש-חודשיים האחרונים, ואני תמיד נרגשת לשתף במוצרים שמשמחים אותי. למעשה, נוכח תקופת המבחנים המתקרבת והעומס שצפוי להגיע עימה, אני שוקלת להתחיל לשתף עמכן מיני-המלצות (או השמצות) בתצורה פחות פורמלית ותובענית, בעמוד הפייסבוק או האינסטגרם של הבלוג. מה דעתכן? אשמח שתכתבו לי בתגובות איפה יהיה לכן יותר נחמד לקרוא ו/או להתעדכן.

צילום: Adiva

המועדף הראשון והעיקרי שלי הוא טיפול הרמת הריסים* שעברתי לפני כשבעה שבועות. הכל התחיל כשמעגל הריסים האהוב שלי מבית טוויזרמן נשבר בפתאומיות - כאילו שהוא שמע שלאחרונה בדקתי על מעגל החצי של מאק ונעלב... לאחר ששיתפתי את הטרגדיה בסטורי שלי פנתה אליי בחורה מקסימה בשם עדי והכירה לי את העסק שלה - Adiva Lashes, הרמת ריסים מבית Yumi Lashes. על הקונספט של הרמת ריסים שמעתי לפני שנים מבחורה שהייתה איתי בצבא, והייתה מכורה לדבר. היא לא הפסיקה לדבר על כמה כיף זה שלא צריך עם מסקרה כל בוקר, אבל אני הפחדנית לא טרחתי בכלל לבדוק מה כלול בפרוצדורה הזו. Fast forward חמש שנים והנה אני, מתגברת על הפחד ומחליטה ללכת על זה...

למרות האובססיה הידועה שלי לשפתונים, מוצר האיפור שמבחינתי עושה את ההבדל הכי גדול הוא מסקרה. כמו כל בחורה יש לי אישיוז עם הפרצוף שלי, ואיכשהו אני מרגישה שכל הנשיות שלי תלויה בשאלה עד כמה הריסים שלי שחורים, ארוכים ומודגשים. למרבה הצער, עם התלות הזו במסקרה מגיעה גם עצלנות עזה ושנאה לכל מה שכרוך בהסרת איפור עמיד מהעיניים - כך שאני חיה את חיי קרועה בין רצון להיראות יפה לבין רצון להיזרק במיטה אחרי יום ארוך מבלי לקרצף את עיניי דקות ארוכות. כמובן שעם השנים (וכניסתו של מסיר האיפור החלומי של קליניק לחיי) התרגלתי לכל עניין הסרת האיפור, ועדיין - החודש וחצי האחרונים חשפו בפניי עולם ומלואו של "חירות ריסית", as dramatic as it may sound.

  

אז במה כרוך הטיפול, בעצם? ב-45 הדקות שבמהלכן שכבתי על מיטת הטיפולים עדי הרימה לי את הריסים אחד אחד; קיבעה אותם באמצעות חומר מיוחד שמקשה אותם ומעצב אותם כך שיתעגלו למעלה; הזינה וריככה אותם באמצעות מסכה להחזרת הגמישות והרכות; ולבסוף צבעה אותם למקסום התוצאה. אין לי מושג ממה פחדתי - הטיפול לא כרוך בשום כאב או אי נעימות, והחלק היחיד שיכול טיפה לעקצץ הוא שלב הצביעה (ולכך אני רגילה, שכן אני צובעת בקביעות את הריסים אצל הקוסמטיקאית וזה תמיד קצת צורב בעיניים הרגישות שלי). התוצאה הייתה מיידית ומהממת - הריסים נראו ארוכים מאי פעם, כהים ומודגשים אחד אחד. חשוב לציין שדווקא אצל מישהי כמוני, שניחנה בריסים טבעיים בהירים יחסית ולא מרשימים בכלל, העובדה שהריסים שלי או-נטורל נראו כל כך מובחנים הייתה מהממת (גם אם לא דרמטית כמו אצל לקוחותיה האחרות של עדי, שניחנו בריסים משגעים של איילה). ההנחיות לאחר הטיפול היו פשוטות - במשך 48 שעות היה עליי להימנע מלהרטיב את הריסים, לנסות להימנע מבכי ו/או שינה על הפרצוף, לא להתקלח במים חמים מדי (כי האדים יכולים לפגוע בתוצאה) וכמובן מומלץ שלא להתאפר ולהסיר איפור מאזור העיניים. 

צילום: Adiva

היופי בהרמת ריסים הוא שמדובר בהשקעה נקודתית (הן מבחינת מחיר והן מבחינת זמן) בשביל מספר שבועות של שקט. אחרי שהריסים עוברים הרמה מדובר בשינוי קבוע, כך שאין "נפילה" בחזרה אלא שהריסים המורמים פשוט נושרים לאט לאט בהתאם למחזור הצמיחה הטבעי - מה שלרוב קורה תוך 8 עד 12 שבועות. אני לא יכולה לתאר לכן עד כמה נהניתי מללכת בלי ולהיראות עם - הרמת הריסים חסכה לי את הצורך במסקרה והסתובבתי שמחה וטובת לב, מבלי לחשוש ממריחות באמצע היום או לדאוג פן אשפשף את עיניי (אחת מהפעולות האהובות עליי לאחר שישנתי שעתיים!). גם כשהסתובבתי בלי איפור הרגשתי שאני נראית יפה ונשית, אפילו שהעור לא היה חלק כל כך ושהייתי חיוורת בלי ברונזר - משהו בעובדה שהריסים שלי פשוט היו שם, שחורים ומעוגלים וחיננים, גרם לי להרגיש פשוט נהדר. אגב, מי שבכל זאת אוהבת מראה אקסטרה יכולה להניח מסקרה על הרמת הריסים (דבר שניסיתי בשביל אחת מהחתונות שהשתתפתי בהן החודש). לטעמי זה ממש לא נצרך, שכן המראה עם ההרמה מחמיא כשלעצמו - אבל אין ספק שעם המסקרה ההרמה מקבלת בוסט משוגע, א-לה ריסים מלאכותיים. 

אז למי זה מתאים, בעצם? לכל מי שלא אוהבת להתאפר ביום יום; למי שאוהבת להתאפר אבל לא אוהבת להתעסק עם הסרת מסקרה; לחיילות, לסטודנטיות, לאמהות או לכל מי שמעדיפה לישון עוד כמה דקות בבוקר מבלי להתפשר על המראה ובעצם כל מי שרוצה להוציא את המירב מהריסים הטבעיים שלה. בחו"ל, במכון הכושר, בים או אפילו בפיג'מה - הרמת ריסים גורמת לכל אחת להיראות 30% יותר יפה עם אפס מאמץ. 

המחיר לטיפול הינו 280 ש"ח, וניתן לתאם תור או לשאול שאלות נוספות במספר 054-6283255 (עדיף בוואטסאפ). אתן מוזמנות להתרשם מעבודות נוספות של עדי באינסטגרם - היא מקסימה, סבלנית מאוד ופרפקציוניסטית, כל מה שהייתן רוצות מבחורה שתטפל בריסים שלכן ;)

לאחרונה נפל לי האסימון שמעולם לא כתבתי כאן על המייקאפ Fit Me Matte+Poreless של מייבלין. מדובר במחדל, ללא ספק, שכן מדובר במייקאפ חביב ביותר שאפילו הספיק לעשות עלייה ארצה (ובמחיר נגיש במיוחד). האמת היא שרכשתי אותו לראשונה בחו"ל כבר לפני שנים, עוד כשהוא הגיע בבקבוק - הגוון שלקחתי אז היה 110, שלמרבה התדהמה היה בהיר מדי אפילו בשבילי. כשהזמנתי את את גוון 105 עשיתי זאת בכוונה להשתמש בו לערבובים עם 110, אבל בסוף החלטתי להיפטר מהמייקאפ הישן במקום לנסות לגרום לו לעבוד בכוח. האמת היא שאני חושבת שהפורמולות של השניים היו שונות מלכתחילה, כי המייקאפ שהגיע בבקבוק הזכוכית הרגיש הרבה יותר כבד מזה שבטיובה.

כך או כך, מצאתי את עצמי עם מייקאפ צהוב מאוד - מה שבהתחלה הדאיג אותי, אבל איכשהו הפך לאופציה נהדרת לקיץ ולגוון הערבובים הקבוע שלי בשאר עונות השנה. אני משתמשת בכמות קטנה יחסית ממנו בהשוואה למייקאפים אחרים (בכל זאת, יש לי תת גוון נייטרלי ואני לא רוצה להיראות כמו סימפסונית) אבל הוא עושה עבודה יפה כמייקאפ יומיומי קליל ומחמיא. אין לו כיסוי גבוה במיוחד או סגולה יוצאת דופן אחרת כמו עמידות ייחודית, מאטיות מטורפת או יכולת להכין הפוך עם לב מקצף, אבל הוא נראה נהדר וטבעי על העור, קל מאוד לשימוש גם בידיים לא מנוסות ומגיע במגוון רחב מאוד של גוונים. אה, וכבר הזכרתי שהוא עולה פחות מ-50 ש"ח? כיף!

אחסוך מכן את החפירה על הקונטור בגוון 01* של יאנה פרוביז, כי כבר כתבתי עליו סקירה שלמה ומפורטת - אז רק אציין שהוא ליווה אותי בנאמנות כל החודש (כפי שניתן לראות מהלוגו המוטבע שהולך ודוהה). פשוט מוצר נהדר ובגוון מחמיא כל כך לבהירות, מעולם לא הייתי צריכה לעבוד מעט כל כך כדי לטשטש הצללה לפני כן! שלא לדבר על זה שהוא גרם לי להתחיל להצליל את האף דרך קבע...

מוצר שאני מתכננת להמליץ עליו כבר המון זמן וכל פעם שוכחת הוא ה-Cloud Paint של גלוסייה, שחיש מהר הפך לסומק הקרמי האהוב עליי (ולמוצר שפשוט כיף להשתמש בו בימים שאני לא רוצה איפור נטו פונקציונלי, אלא מעוניינת גם ליהנות מהתהליך). לא צריך להכביר ביותר מדי מילים - הוא מגיע בטיובה חמודה וקטנטנה (אבל עדיין יספיק להמון המון זמן, כנראה); גוון Dusk הוא ניודי חמים ומחמיא, שנותן לפנים נגיעת צבע מחמיאה ואוניברסלית; קל לטשטש אותו עם האצבעות, מברשת או ספוגית; והוא קליל ובלתי מורגש על העור, גם אם אתן נוטות לשמנוניות כמוני. אחרי ההתנסות המוצלחת הזו עם הפורמולה של ה-Cloud Paints, אני זוממת גם על גוון Puff הוורדרד והמקסים. 

ואם כבר הזכרתי את גלוסייה, אני רוצה לציין שאני נהנית גם מה-Boy Brow, המסקרה לגבות המפורסמת של המותג. אין ספק שמדובר בפורמולה הכי טובה, עמידה ונוחה לשימוש שניסיתי (והאפליקטור הקטנטן רק מוסיף לנוחות השימוש) - אולם מכיוון שלקחתי את הגוון השקוף אני מוצאת שקשה לי לעוף עליה כמו רוב הרשת, בין השאר מכיוון שאני לא יכולה להשתמש בה בפני עצמה אלא רק כחיזוק לעפרון או צללית לגבות. אני יודעת שקיים במלאי גוון בלונדיני, אבל הוא נראה לי ממש לא מחמיא מהסווטצ'ים, וחששתי מהגוון החום... אם יש בקהל בלונדיניות שמשתמשות במוצר, אשמח לדעת מה אתן עושות בנדון!

קשה לי לשים את האצבע על הנקודה הספציפית שבה הליפ קונדישינר של מאק נכנס לחיי, אבל הוא ללא ספק הפך לחברת אמת בשגרת האיפור והטיפוח שלי. כמו שאני מכינה את העור עם קרם לחות והגנה ועיניים, גם השפתיים מקבלות שכבת הזנה עוד לפני שאני מתחילה לחשוב בכלל על להניח קונסילר. בעבר השתמשתי רק בפריימר לשפתיים של מאק (שהוא עדיין מוצר נפלא בעיניי, שעוזר להאריך עמידות של שפתונים ולהחליק את השפתיים) - אבל כשזה נוגע לתחושת לחות כיפית ועסיסית אין על הליפ קונדישינר הקלאסי בטיובה. הוא לא הבאלם הכי מזין שנתקלתי בו, אבל הוא מאוד כיפי לשימוש, נראה נהדר על השפתיים גם בפני עצמו (מעולה לחובבות המראה הטבעי והמבריק) אבל השימוש שאני הכי אוהבת לעשות בו הוא לריכוך שפתונים נוזליים.

סיפרתי לכן באחד מהפוסטים הקודמים שבשנה האחרונה השפתיים שלי די מתחרפנות ומתקשות להתמודד עם היובש של שפתונים נוזליים כבעבר. זה די ציער אותי, כי עד לא מזמן היו לי באוסף לפחות פי שניים שפתונים נוזליים מאשר רגילים (בעיה שתוקנה בדיקלאטר האחרון, אל חשש). יש לי המון גוונים נהדרים שמגיעים בפורמולות נוזליות עמידות מאוד, והמחשבה שלא אוכל ליהנות מהם מבלי להתעלל בשפתיים שלי ביאסה אותי מאוד עד שקלטתי שאני יכולה להשתמש בחמוד שבתמונה כדי להקל על רוע הגזירה. כל מה שאני צריכה לעשות הוא להניח מעל ממנו על השפתיים, ואז כשהן עדיין רטובות ומלוחחות - להניח את השפתון הנוזלי. לרוב אני לא מקפידה על מריחה מלאה אלא שמה קצת ואז מטשטשת עם האצבע. התוצאה הסופית קצת פחות אטומה ומאטית, אבל הרבה יותר נעימה לשימוש (ואגב, לא לא-עמידה כפי שהייתן עלולות לחשוב).

אחד השפתונים האהובים עליי למטרה זו הוא Las Olas* של עפרה, גוון שאני לובשת בחודשיים האחרונים בכל פעם שבא לי לדפוק הופעה. על עורי הבהיר הוא יחסית דומיננטי, ככה שהשילוב עם הליפ קונדישינר של מאק "מרכך" אותו (תרתי משמע) והופך אותו ללביש ויומיומי הרבה יותר. הוא גם מחזיק יופי על השפתיים חרף שכבת הבסיס השמנונית, ובאופן כללי מדובר בגוון טרקוטה נהדר שגורף הרבה מחמאות.

עד כאן מועדפיי מתחום הביוטי :-)

אם אתן מחפשות המלצת קריאה לשבוע הספר ופספסתן את הפוסט הקודם, לחצו כאן.

תודה שקראתן!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה. קישורי אפילייט.