ביי ביי #7 | Empties

בתקופה האחרונה אני מסיימת מוצרים בתדירות יפה מאוד, אם יורשה לי להעיד על עצמי. פעם בחודשיים-שלושה, כמו שעון - מתמלאת לה שקית האמפטיז. אני מקווה שלא נמאס לכן לראות את הזבל שלי לעיתים קרובות כל כך... פוסטים כאלו הם בדיוק הדבר ששומר עליי שפויה והגיונית בכל הנוגע לצריכת קוסמטיקה ובזבוז כסף. נכון, שליש מהמוצרים בפוסט התקבלו לסקירה - אבל שני שליש הם מוצרים שרכשתי מכספי וסיימתי, ואין דבר מספק יותר מזה! (פיצה אקסקלודד). 

לשם שינוי נתחיל עם  האיפור: כל פוסט אמפטיז שלי חייב לכלול מסקרה, והפעם זו הבולד* של קרליין בגוון חום כהה. כפי שסיפרתי לכן כאן מדובר ביופי של מסקרה שמעניקה תוצאות מפתיעות ומרשימות, אבל דורשת לא מעט עבודה עקב המברשת הקטנטנה והחומר הרטוב. בגזרת האייליינר אני נפרדת מחבר ותיק - Stay All Day של סטילה שכבר ראה ימים יפים יותר. לזכותו יאמר שהוא לא התייבש על אף שנרכש לפני למעלה משנתיים... מה שכן, אני פחות מחבבת אייליינרים עם אפליקטור ספוגי - הם מתבלים מהר יחסית ומאבדים דיוק. נהניתי מאוד מהצבע השחור העמוק שלו, אבל מצאתי אותו לא עמיד מספיק עבור העפעפיים השמנוניים שלי. מי שלא סובלת במיוחד מתופעת הקריסינג תיהנה ממנו מאוד!

אני במסע נמרץ לצמצום אוסף הקונסילרים הנרחב שלי (הפתרון האמיתי הוא פשוט לישון יותר, אני יודעת)ואחרי מערכת יחסים מורכבת שידעה עליות ומורדות אני נפרדת לשלום מקונסילר ה-123 של בורז'ואה, אחיו הצעיר של ה-CC קרם האהוב עליי. הייתה לנו התחלה לא קלה ביחד - הוא היה קרמי מדי ולא ידעתי איך לעבוד איתו. אחרי כמה שימושים נטשתי אותו בצד, ורק בחודשים האחרונים חזרתי להשתמש בו וגיליתי מוצר מופלא שנותן כיסוי נהדר, הארה יפה ומראה חלק ובריא מתחת לעין. חבל שיש בו כל כך מעט חומר כי נהניתי מכל רגע! בהחלט אשקול לרכוש שוב בהמשך (אחרי שאסיים את עשרת האחרים...). 

אני מושכת את ה-Primer Potion הקטנטן של אורבן דיקיי כבר כמעט שנתיים, ועדיין הופתעתי כשיום בהיר אחד האריזה פשוט התבקעה וחשפה שאריות חומר מיובשות ואומללות. מצער אך מתבקש :( בעיניי מדובר באחד הפריימרים המוצלחים ביותר בשוק - לוקח את ה-Shadow Insurance של טו פייסד בהליכה אחורה! תכננתי לרכוש ממנו גיבוי בארה"ב אבל בסוף בחרתי להיות הרפתקנית ולנסות את הפריימר של מאק. דיווחים בהמשך...

עוד מוצר שנלקח בטרם עת הוא הליפ באלם הנוזלי של Almay, שהופיע כבר פעמיים במועדפים החודשיים שלי (ינואר 15, ינואר 16). עשיתי טעות והשארתי אותו במקום חשוף לשמש תקופה ארוכה, והוא פשוט קיבל צבע צהבהב מדאיג שגרם לי להיפרד ממנו לשלום. And I will always love youuuuuuu :(

החלק הדוחה ביותר של הפוסט הוא ככל הנראה מיצג הספוגיות המשומשות שלי. שקלתי להעניק להן רחיצה אחרונה לפני צילום אבל אז החלטתי שזה מטופש וויתרתי (למרות שבסוף כן רחצתי אחת.. נחשו איזו). אני מתנצלת מראש על כל נזק נפשי שייגרם למי מכן.

כפי שכבר סיפרתי בבלוג, מהרגע שגיליתי את האיכויות המפתיעות של הספוגיות של ביוטיקייר נטשתי (לפחות רגשית) את אלו של ריל טכניקס ורק חיכיתי שהמלאי המוגזם שלי יסתיים. הסיבה שאתן רואות כאן כמות לא פרופורציונלית של ספוגיות ביחס לזמן שעבר מפוסט האמפטיז הקודם הוא כי אני גרועה מאוד בשמירה על היגיינת ספוגיות, ומעדיפה להיזהר מאשר להצטער...

מפיץ הריח* של לבידו שרד אצלי תקופה ארוכה מאוד - למעשה, כתבתי עליו באוקטובר אשתקד. הוא מאוד אפקטיבי והריח שלו התפזר נפלא בחלל הגדול יחסית של החדר שלי. וניל פטשולי זה לא הקאפ אוף טי שלי באופן טבעי, אבל לבידו כמו לבידו - מצליחים לגרום אפילו לניחוחות שהכי זכורים אצלי כסכריניים ומלאכותיים להרגיש איכותיים ונעימים. נהניתי מהמפיץ אבל בכנות אני די שמחה שהוא נגמר, כי אני כבר מתה לנסות את זה של ספרינג בניחוח White Flower*המושלם!

השמפו בעל השם המשעשע (Shampooing Shampoo*) של ל'אוקסיטן היה בדיוק מה שהשיער שלי רצה בסוף הקיץ - ניקוי עמוק ואיכותי מבלי לייבש יתר על המידה. קיבלתי אותו כחלק ממארז "משאית האושר" עליו סיפרתי לכן כאן, והגודל שלו היה מושלם להתנסות ממושכת שמשאירה טעם של עוד. בהחלט אשקול לרכוש אותו בגודל מלא לאחר שאסיים את הסטוקים הנוכחיים שלי :)

הבייבי ביודרמה שימש אותי נאמנה בכל הנסיעות האחרונות שלי, ובאופן כללי לביודרמה ולי יש יחסים טובים מאוד שמושתתים על הערצה לצד חשד בסיסי. מה יש במים השקופים הללו שמאפשר להם להסיר איפור בצורה כה יעילה? נפט? קרינה רדיואקטיבית? רק הזמן יספר. בינתיים אמשיך לשלם מחיר של בקבוק יין עבור רבע ליטר מים מיסלריים...

בגזרת הציפורניים אני נפרדת מהמייבש המיתולוגי של סש ויט - שהדרך היחידה שלי לתאר אותו היא אוברייטד. מייבש הלק של בוקי סטייל (כמה עממי, הא?) לוקח אותו בהליכה והרבה יותר פשוט להשגה בפארמים המקומיים.

את מסיר הלק של לייף, לעומת זאת, אהבתי מאוד והוא הסיבה העיקרית לכך שכיום אני פחות חוששת מהחלפה תדירה של צבעי ציפורניים. פשוט דוחפים אצבע ומסובבים - עד כמה שזה נראה לא הולם - ונהנים מציפורניים נקיות במינימום מאמץ. והמחיר? 10 שקלים במבצעים. כבר דאגתי לרכוש אחד חדש...

מסיכת השיער הטובה ביותר שניסיתי נגמרה! הו, מסכה טיפולית עם שמן ארגן ואבץ* של אורכידאה, היית כה טובה אליי. עשירה, סמיכה, מלאת כל טוב לשיערי האומלל - וכל זה במחיר פעוט של 69 ש"ח ל-500 גרם. אין לי ספק שאני אשוב לרכוש את המסכה הנפלאה הזו, שהביסה בקלות כל מוצר יוקרתי שניסיתי בעבר. היא פשוט מצוינת ואם יש לכן שיער צבוע, פגום או סתם יבש - אתן חייבות לתת לה צ'אנס!

מנגד, מסיכת הקרטין* של אורכידאה הייתה חביבה ותו לא. אולי זה כי לא עברתי החלקה או שסתם השוויתי אותה למסכת הארגן, אבל היא הרגישה לי דלילה מדי ופחות אפקטיבית. לגמרי מחווירה לצד אחותה המוצלחת...

עוד שני מוצרים מקבילים ומתחרים לסיום: תחליב הרחצה של כיף בניחוח לבנדר* שהיה סתמי עם ריח דומיננטי מדי, לעומת תחליב הרחצה של נקה 7 בניחוח קמומיל* שהפך כל אחת מהמקלחות שלי בחודשים האחרונים לתענוג צרוף. רציתי לכתוב עליו מזמן וכל פעם הרגשתי שאני קצת מגוחכת, מתלהבת מתחליב רחצה בעשרה שקלים כמו ילד בחנות ממתקים...
אבל היי - הוא פשוט מופלא והניחוח שלו הוא המושלם ביותר שיצא לי להריח. אני הולכת לקנות ממנו סטוקים ולרחוץ בהם עד שאמות, בהתחייבות.

עד שסיימתי לכתוב את הפוסט הזה שקית האפטיז שלי כבר כמעט התמלאה מחדש... ספרו לי מה דעתכן על סדרת הפוסטים הזו, ואיזה מוצרים אתן הכי אוהבות לסיים :)

בהזדמנות זו אזכיר שיש הגרלה שווה בעמוד הפייסבוק של הבלוג, כך שאם מתחשק לכן לזכות בשני שפתונים חדשים של עפרה לקראת החורף הקרוב - מהרו להירשם...

תודה שקראתן, יום מקסים!

*גילוי נאות: המוצרים המסומנים בכוכבית התקבלו לסקירה