Short Hair Don't Care

שלומות! לונג טיים נו סי, לפחות לתחושתי. ממש לפני שעה קלה חזרתי הביתה, אחרי טיול חוצה אירופה של שבועיים (האם תרצו פוסט בנושא?) אותו אסכם במשפט - 11 ימים, 4 מדינות, 54 תמונות באינסטגרם וכ-3500 ק"מ באוטו!
למרות ריבוי החוויות האינטנסיביות, אני לא יכולה להכחיש שהתגעגעתי מאוד לבלוג ואפילו ניצלתי את הנסיעות הארוכות לתכנון לא מעט פוסטים עתידיים... היות ואני די תשושה (אבל עדיין מאושרת לחזור!), הפוסט הנוכחי הולך להיות (או לפחות לנסות להיות) קצר וקולע, בשונה מבד"כ... (וסליחה מראש בפני מי שנהנית מהחפירות!). אז, שנתחיל?



מוצרי שיער אף פעם לא עניינו אותי במיוחד. היסטוריית השיער שלי לא מאוד מגוונת, אבל כן מעט דרמטית. נולדתי עם שיער בלונדיני זהוב, שהפך לשטני עם כניסתי לגיל הנעורים. בגיל 15 (או 16? בגילי המופלג אני כבר לא זוכרת...) צבעתי לבלונד אפרוחי, אותו תחזקתי עצמאית במשך קרוב לשנתיים. באותה תקופה הארכתי את שיערי במרץ (אקט חריג ביחס אליי) במטרה לתרום אותו - ואכן, כחודש לפני סיום התיכון גזזתי את מחלפות ראשי והעברתי צמה בלונדינית ארוכה לעמותת זיכרון מנחם המופלאה. ניצלתי את המאורע בכדי להגשים חלום נוסף - תספורת פיקסי קצוצה, טוויגי סטייל. בהמשך עשיתי שטיפת צבע כהה לגוון חום אדמדם, שגילתה לי את האמת המרה - בלונדיניות באמת נהנות יותר... שמרתי על השיער הקצוץ במשך למעלה משנה וחצי בטרם החלטתי לגוון ולהאריך שנית. אחרי שצמח מספיק בכדי שיהיה עם מה לעבוד, הלכתי לספר וביקרתי תספורת קארה מדורגת עם גוונים בלונדיניים, כזו שתחזיר את שיערי למראה המקורי - שטני עליז וקצר.

כפי ששמתן לב, השיער שלי עבר לא מעט תהפוכות בעשרים שנותיו. למזלי הרב, אופיו הטבעי רגוע למדי ולכן גם אחרי שנים של צביעות הוא נותר בריא ומלא יחסית. מזגו הטוב אפשר לי להעביר את רוב חיי מבלי להשקיע יותר מדי מחשבה בטיפוחו ועיצובו, מה שהפך את כל תחום מוצרי השיער לדי חסר פואנטה עבורי. זאת אומרת, עד התספורת האחרונה. כפי שכבר סיפרתי לכן כאן, חוויתי משברון קטן לפני כמה חודשים, כזה שהוביל אותי להבנה שאני צריכה להתחיל להתייחס לשיערי בכבוד רב יותר. לא לאט התחלתי להתנסות במוצרים שונים, ולהכניס לשגרת טיפוח השיער שלי (שבכלל לא הייתה קיימת) שלבים נוספים. באופן מפתיע למדי, גיליתי שאני מחבבת את הקונספט. לא באותה רמה כמו טיפוח הפנים או איפור, אבל בהחלט מספיק בכדי למצוא משהו שעובד עבורי, ושאני רואה לנכון להקדיש לו פוסט שלם בבלוג. אז יאללה, לפואנטה:

Elvive Colour Protect - שמפו מטפח

נתחיל מהבייסיקס, שזה החפיפה. בעבר השתמשתי בשמפו+מרכך באחד, כאחרונת ילדי גן רבקה. הצבע הכריח אותי לשנות גישה ולבחור בתכשירים מתאימים, ולכן פניתי למותג שזכרתי לטובה מימיי הבלונדיניים - אלביב. אומר כבר עכשיו שלמרות שרכשתי גם את השמפו וגם את המרכך מהסדרה, חיש מהר הבנתי ששימוש קבוע במרכך גורם לשיערי להפוך שמנוני ונפוח, ולכן עדיף בהרבה לדבוק במסיכה (עליה נדבר מיד).
השמפו מותיר את שיערי נקי ורענן מבלי לפגוע בצבע, שזה מצוין בגלל שאני מקפידה תמיד על חפיפה כפולה. הריח שלו די נעים, למרות שאני אישית מעדיפה ניחוחות נקיים יותר. שמפו נהדר לבעלות שיער צבוע, שעושה עבודה לא פחות טובה ממקביליו המקצועיים!

Mon Platin - Black Caviar Total Repair Mask

השלב המשלים לחפיפה הוא המסיכה, שבה אני משתמשת לסירוגין עם המרכך. אני משתדלת לחפוף לא יותר משלוש פעמים בשבוע בשביל לשמור על הצבע (מה שמצער אותי מאוד, כי אני נורא אוהבת לחפוף), ומשתמשת במרכך רק במקרים של חוסר בזמן. רוב הזמן אני מקפידה על שימוש במסיכת הקוויאר השחור (איכס), אותה רכשתי במספרה במחיר מופקע... המסיכה מיועדת באופן רשמי לבעלות שיער שעבר החלקה, אבל שזה לא יעצור אתכן - למרות ששיערי חלק מטבעו, שימוש במסיכה עדיין מעניק לו בוסט של לחות, ברק ורכות מדהימה, ובעיקר קוטל כל ניסיון מרדני לנפח לא רצוי. יש לה ריח משכר של מספרה, מרקם סמיך אבל עדיין נוח לשטיפה - בקיצור, תענוג צרוף.
השיער שלי נראה משמעותית יותר טוב לאחר כל שימוש, וכבר אחרי הפעם הראשונה יכולתי להרגיש איך המסיכה אוששה את השיער מהנזקים הכימיים של הצביעה. מומלצת בחום!

John Frieda - Frizz Ease Daily Miracle Leave-In Conditioner

אם מזג האוויר מועד לפורענות, השתמשתי במרכך במקום מסיכה או לחלופין, נאלצתי ללכת לישון עם שיער רטוב - אני מקפידה להתיז על השיער (אחרי שהספגתי אותו קלות במגבת) מעט מהספריי בעל השם שלא נגמר. "הנס היומיומי" מבטיח להזין ולהתיר קשרים בשיער יבש ופגום, ואני בהחלט מוצאת את השיער רך וקל לסידור לאחר שימוש בו. לגבי נטרול הפריזיות... לא מי יודע מה, אבל הרעמה כן נראית מעט מהוגנת יותר. אני חושבת שמי שסובלת משיער יבש ופגום עשויה ליהנות ממנו מאוד. נרכש מפיל יוניק תמורת 5.89 פאונד.

John Frieda - Beach Blonde Sea Waves Spray

מוצר נוסף מבית ג'ון פרידה שמצא את דרכו לחיי הוא תרסיס מי המלח, בו אני משתמשת לרוב על שיער יבש. כבר עכשיו אקדים ואומר שלמרבה הצער, הוא לא מעניק לי גלים חושניים ושובבים משל חזרתי מחופשה בחופי רודוס. מאכזב, בהחלט, היות ודי ציפיתי לפתרון קסם עיצובי. עם זאת, הוא בהחלט מוסיף לשיער מעט טקסטורה ואחיזה, שעוזרים לו לשבת טוב יותר גם בימים בהם הנו פחות קשוב לצרכיי.
לתרסיס יש ריח די דומיננטי של וניל וקוקוס, כזה שמרגישים גם שעות לאחר ההתזה. מי שאוהבת ריחות כאלה תשתגע עליו, אבל אותי אישית זה די מעצבן... לגבי הגלים, אני מסרבת לאבד תקווה. אולי פשוט צריך לתת לשיער להתארך עוד קצת? מי יודע. אם חשקה נפשכן לנסות, הוא זמין לרכישה בפיל יוניק תמורת 6.99 פאונד.

Jul - Flexi Vent Brush

גם בימי העצלנות הכי גדולים שלי, בהם אני מוותרת על קרמים ואיפור, לא תתפסו אותי בשיער לא מסורק. כן, אני יודעת שזה ממש לא מגניב, ולמרות שאינספור אושיות אופנה וביוטי מצהירות בפה מלא כי לעולם אינן מברישות את שיערן - זה חזק ממני. עצם המחשבה על שיער פרוע מטרידה אותי, ואפילו ששיערי הקצר והחלק לגמרי יכול לתפקד ללא סירוק קפדני - עצם המחשבה על כך עשויה לגרום לי להתמוטטות נפשית ורגשית.
העניין החמיר אחרי שגיליתי את עולם מברשות האיכות - אם בעבר השתמשתי במברשות זולות מהפארמים, בסוף שנה שעברה גיליתי את האור ועברתי להשקיע במברשות איכותיות, יעילות ו... כן, קצת יותר יקרות. הבנתי שמברשת שעשויה מחומר איכותי פוגעת פחות בשיער, ובעצם הופכת את האובססיה לסירוק למעט פחות נוראה. בכלל, הופתעתי לגלות איזה שינוי מברשת שיער טובה יכולה לחולל לרעמה. בדיוק כפי שמברשת איפור טובה תשפיע על הגימור הסופי של האיפור - כך מברשת שיער מוצלחת משפיעה על מראהו ובריאותו של השיער. מה עוד, שהיות ומדובר במוצר בעל תוחלת חיים לא קצרה, בהחלט שווה בעיניי להשקיע עוד כמה מעות וליהנות מסירוק נעים, קל ובריא!

בניו יורק רכשתי מברשת של Dry Bar, ואחריה ניסיתי את ה"מברשת הרטובה" המקורית. שתיהן היו טובות ומוצלחות, אבל אחרי שהשתמשתי לראשונה במברשת Flexi Vent מבית Jul* האחרות נזנחו לחלוטין. באופן משעשע למדי, שסוגר מעגל לתחילת הפוסט, את המברשת הזו ראיתי לראשונה בביקורי האחרון במספרה. הספר הילל את המברשת במשך דקות ארוכות, בניסיון ברור לדחוף לי אותה, אבל הדבר היחיד שעבר לי בראש היה "וואו, זו חתיכת מברשת מכוערת". צורתה החיצונית הזכירה לי את מברשות העץ של פעם, מהסוג שהיה לסבתא שלי - לא הכי מפתה שיש... עם זאת, רצה הגורל והמברשת התקבלה לסקירה, ואני למדתי שכמו בחיים - אסור להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.

המברשת של Jul אולי מזכירה מברשות של פעם, אבל מדובר בסוס עבודה בעל איכויות סופר מודרניות. הראש שלה, שבנוי בצורה פתלתלה וגמישה, מאפשר מקסימום דינמיות בעת הסירוק - מה שמונע כאב וקריעת שיער, גם כאשר מדובר בשיער עבה ורווי קשרים. אחרי כמה הברשות זריזות השיער נותר מבריק וקל לעיצוב, עם מינימום פריזיות.
היות ושיערי הקצר והחלק לא מהווה אתגר משמעותי, נתתי גם לאחותי בעלת הרעמה המתולתלת להתנסות במברשת והיא אישרה שמדובר במברשת על (ואפילו ניסתה לגנוב לי אותה. לא יקרה!). אומנם גודלה של המברשת הופך אותה למגושמת מעט ופחות פרקטית לנסיעות, אבל כאשר אני בבית היא תמיד האופציה הראשונה שלי כשזה נוגע לסירוק השיער. אם אתן סובלות בכל פעם שהגיע הזמן להסתרק, אני ממליצה בחום לתת לה צ'אנס - מדובר במברשת מוצלחת ביותר!


וכאן תם הפוסט, לפחות לבינתיים. אני שמחה שסוף סוף גיליתי את עולם מוצרי השיער, שבעיניי מהווה המשך מאוד טבעי ונכון לאהבה הכוללת שלי (אובססיה?) לטיפוח. אשמח מאוד לשמוע מה הם המוצרים שמרכיבים את שגרת טיפוח השיער שלכן, ואם יש לכן המלצות עבורי למוצרים שלא כדאי לפספס! כמו כן, אם חשקה נפשכן בהמלצות שיער נוספות, אני מזמינה אתכן לבקר בפוסט של חברתי היפה, אלינור, שמתהדרת ברעמה בלונדינית הרבה יותר מרשימה משלי.

מקווה שנהניתן :) תודה על הקריאה, התגעגעתי!

*גילוי נאות: המברשת של Jul התקבלה לסקירה.