Love At Second Sight | על מוצרים ואנשים

נתחיל בזה שאני רווקה ולכן ט"ו באב, וולנטיינ'ס דיי וכל הקקה הזה לא מדבר אליי. נמשיך בזה שממש רציתי לכתוב פוסט ממורמר אבל החלטתי לפרגן לכן... אז קבלו סיפור אישי כספתח לפוסט ;)

החברה הכי טובה שלי ואני ממש לא הסתדרנו בהתחלה. עצבנתי אותה ברמות, וגם היא מצידה לא הפגינה נחמדות יתר. אפשר היה לקטלג את ניסיון ההתחברות הזה ככושל, ועדיין - כמה חודשים לאחר הפגישה הראשונית, כבר אי אפשר היה להפריד בינינו. ישבנו ביחד, דיברנו ביחד, חשבנו ביחד... בימים שהיא הבריזה (היא תמיד הייתה "הילדה הרעה" מבין שתינו...) הרגשתי מתוסכלת, כאילו חלק ממני היה חסר. היא הבינה אותי ותקשרה איתי בצורה שאף אדם לא עשה לפניה, ואני סוף סוף הבנתי את המשמעות של "חברה הכי טובה".
גם עכשיו, שמונה שנים לאחר מכן, החברות שלנו איתנה ויציבה. למרות שפיזית היא מוצבת רחוק ממני, מנטלית היא ממשיכה להיות האדם הקרוב אליי ביותר בעולם. ולחשוב שהכל התחיל מחוסר חיבה מובהק!

וזה לא נגמר כאן. לא אחת אני מגלה שרושם ראשוני עשוי להטעות, ומי שבהתחלה סווגתי כ"ממש לא" עשוי להפוך ל"בסדר" ואפילו - "מדהים". זה קורה לי על בסיס כמעט יום יומי בצבא - אנשים שהכרתי בצורה שטחית וקטלגתי באופן מסוים, מתגלים כעולם ומלואו אחרי שיחה מעמיקה (אחרי שמעבירים משמרת לילה עם אדם לומדים להכיר אפילו את שם הגננת שלו...). זו אחת הסיבות שאני תמיד משתדלת לא לפסול על הסף, גם אם כבר על ההתחלה נראה שמדובר בפרצוף חמוץ, פוץ מתנשא או ציניקן חסר רגישות. הגישה הזו מתאימה גם למערכות יחסים רומנטיות וגם למערכות יחסים בכללי - אדם הוא הרבה מעבר לאינטראקציה הראשונית שחוויתם עמו. יש ימים טובים, ימים רעים, והכי גרוע - התקפי רעב... ולכן אני משתדלת לשמור על ראש פתוח ולהעניק הזדמנויות חוזרות ונשנות לסובבים אותי.

הגישה הזו, אגב, אינה מוגבלת רק ליחסיי עם הבריות אלא גם למוצרי האיפור והטיפוח שברשותי. לא תמיד ניסיון בודד מצליח להעביר בצורה מושלמת את טיב המוצר, וכבר קרה שהתאכזבתי תחילה ממוצר מסוים אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי נשבית בקסמיו. הפוסט הזה מוקדש לכל אותם המוצרים שפילסו את דרכם לליבי, והוכיחו לי שהסבלנות (והסובלנות!) משתלמת...

Garnier - Micellar Cleansing Water

את תמיסת המיסלר של גרנייה רכשתי לפני למעלה משנה, והם אף הופיעו באחד הפוסטים הראשונים בבלוג. מדובר במים מיסלריים שאמורים לחקות את הביודרמה המפורסמת, ובעצם להסיר את האיפור בקלות וללא שמנוניות (שכה אופיינית למסירים דו-פאזיים). תמורת 30 ש"ח קיבלתי מוצר חביב, אבל ממש לא תחליף למסיר איפור רציני. התאכזבתי.

זאת אומרת, עד שהתחלתי להשתמש בתמיסה ל"פינישים". ניקוי מסקרה מרוחה, ניגוב זריז עם צמר גפן על מנת לוודא את ניקיון העור... לאט לאט הצלחתי לסיים את הבקבוק הנדיב (400 מ"ל) והבטחתי לרכוש בשנית. בפועל, חלף זמן לא מועט מהרגע שנגמר ועד הרגע שנקנה מחדש. ודווקא אותו זמן הבהיר לי היטב עד כמה חסרה התמיסה בשגרת הטיפוח שלי. היש דרך טובה יותר להוכיח את סגולותיו של מוצר? לא שידוע לי...

Trilogy - Certefied Organic Rosehip Oil

שמן ה-rosehip (ורד הבר) ואני זה סיפור מהסרטים. למי שלא מכירה, מדובר בתמצית שמופקת מזרעי ורד הבר ומכילה ויטמין A, חומצות שומן חיוניות כגון אומגה 3 ו-6 ועוד שלל דברים טובים. ההרכב האיכותי של השמן הופך אותו למרכיב מפתח בלא מעט מוצרי טיפוח - השמן מצוין לטיפול במצבי עור כגון אקנה, אקזמה, קמטים וכו'. אחת הסגולות הכי מיוחדות שלו היא ריפוי צלקות, ואפילו בבתי חולים משתמשים בו בכדי לזרז החלמה לנפגעי כוויות (לא עלינו). בקיצור, מוצר פלא. אבל הייתה לי רק בעיה אחת - הריח.

השמן פשוט הסריח ברמות. ברמות. מדובר במוצר שדורש התמדה על מנת לראות תוצאות, ואני פשוט לא הצלחתי להשתמש בו ברציפות. בצער רב וביגון קודר הוא הועבר לאחותי, שסובלת כבר כמה שנים מאקנה. וכנראה שבנוסף היא גם תתרנית, כי הבחורה הצליחה להתמיד ולמרוח את השמן מדי ערב...כמה שבועות לאחר תחילת השימוש והעור של אחותי השתפר ללא היכר. הייתי פשוט בשוק כשראיתי את השינוי! פחות פצעים, פחות צלקות, פחות אדמומיות... החלטתי לתת למוצר צ'אנס נוסף אבל הפעם לנסות חברה אחרת. הלכתי על Trilogy, ומזל שכך.

לשמן של טרילוג'י היה ריח חלש משמעותית (יתכן שזה אומר שהוא פחות מרוכז, אבל לי זה לא הפריע). דאגתי להקפיד במריחתו מדי ערב, למרות שעדיין לא *נהניתי* מהריח. כמה שבועות לאחר מכן והעור שלי עשה קפיצת דרך משמעותית. השימוש הפך מהתפשרות לאובססיה. אני משתמשת בשמן כבר בערך 9 חודשים ויכולה להעיד שהתמכרתי - אין נסיעה שהוא לא עושה איתי, אין לילה שהוא לא מכסה את פניי. הלחות שהוא מעניק, הטיפול המיידי בכל נקודת יובש מציקה ואפילו, כמה מפתיע, האפקטיביות כנגד חצ'קונים - כל אלה ועוד הופכים את שמן הרוזהיפ לאחד ממוצרי הטיפוח האהובים עליי EVER, אם לא האהוב ביותר. הגודל שברשותי הוא ה-45 מ"ל, ואני כבר לקראת סיומו (בכל זאת, 9 חודשים!). תהיו בטוחות שהזמנתי כבר גיבוי... לרכישה.

Dolce & Gabbana - Light Blue

בשמים הם לגמרי מוצר של חשק, עונות ותקופות בחיים. קראתי פעם שחוש הריח משתנה בהיריון, וריחות שאהבנו בעבר עשויים לעורר בחילה - ולהיפך. הסיפור שלי ושל Light Blue די דומה, מינוס ההיריון...

את Light Blue של דולצ'ה וגבאנה הכרתי מזמן, וממש לא התחברתי אליו. הריח, שהתיימר להיות הדרי ורענן, היה פשוט חמוץ בעיניי. חמוץ, חמוץ כמו לימונדה מגעילה. חמוץ כמו גברת קנטרנית בתחנת אוטובוס. חמוץ כמו מכורת איפור שהדואר איבד לה את החבילה. חמוץ! הבושם נפסל והועבר לרשימת ה-NOT, ולתומי חשבתי שכאן נגמר הסיפור.
רצה הגורל, ויום אחד חיבקתי חברה מהצבא ותהיתי על קנקנו של ניחוחה המופלא. דולצ'ה וגבאנה, השיבה. לייט בלו!
מי היה מאמין... החלטתי שמדובר במקרה חד פעמי. שהיא מסוג האנשים שבשמים תמיד יושבים נפלא על ריח הטבעי. אולי לבושם המדובר ישנן כמה גרסאות. אין סיכוי שמדובר באותו בושם חמוץ חמוץ שהעיף לעברי פנים בסופר פארם, אין סיכוי.

אבל אז ניו יורק קרתה, ועימה הביקורים (ברבים!) הבלתי נמנעים בספורה. לא התאפקתי והרחתי את לייט בלו. אלוהים. איפה היית כל חיי?! החלטתי שקיימות כמה אופציות בגינן יתכן וקטלתי את אחד מהבשמים המוצלחים ביותר בעולם:
א. הטסטר היה מקולקל ב. האף שלי היה מקולקל ג. נתק מנטלי זמני ד. כל האפשרויות נכונות
בקיצור, רכשתי את הבושם בגודל מוקטן והתחלנו לעשות חיים ביחד. אם להיות כנה, לא חשבתי שהאובססיה תימשך עד עכשיו. אבל זה קורה, אין מה לעשות. אני פשוט לא יכולה להפסיק לרחרח את עצמי! ומסתבר שאני לא לבד - אתמול, בעודי בדרך להשקה, חידשתי את הבושם בשירותים ציבוריים. מיד הוקפתי בשלוש נשים (כולל המנקה!) שדרשו לדעת באיזה בושם מדובר. מה שנקרא, עם הצלחה לא מתווכחים...

Mac - Omega eyeshadow

Omega של מאק הינה אחת מהצלליות המפורסמות ביותר למילוי גבות. בין אם אתן בלונדיניות סקנדינביות ובין אם בעלות שיער חום בהיר שמעוניינות בקצת סיוע - אומגה שם בשביל לעזור. ולכן, כאשר נופר הנפלאה ממאק פ"ת המליצה לי לאמץ את אומגה לחיקי - מיהרתי לבצע. א-מ-מ-ה, התקשיתי ליישם. לא שזה מורכב כל כך להניח צללית לגבות, ובוודאי לא אחת בהירה יחסית - אבל בהשוואה לפעולה הקלילה של משיחת מסקרה לגבות, כל העסק היה נראה כמו טרחה רצינית. מה שנקרא - כוונות לחוד ומעשים לחוד... אומגה הוזנחה ואני המשכתי בשלי, עצלנית ומרוצה.

ויום אחד הפסקתי להיות מרוצה. ג'ל הגבות של מייבלין בהחלט נחמד, אבל הוא לא נתן לי תוצאה מהוקצעת כפי שהייתי רוצה. החורים בגבות והאזורים הדלילים לא טופלו במלואם, ואני הרגשתי שאולי הגיע הזמן לתת קצת יותר צומי לגבות. התחלתי להשתמש באומגה בקביעות, והתאהבתי. הגבות שלי נראו מלאות ואחידות יותר ברגע, והכל מבלי לפגוע במראן הטבעי. עכשיו אין יום שאני מדלגת על אומגה במהלך האיפור, וכל התהליך לוקח לי עשרים שניות, כולל קיבוע עם ג'ל שקוף. משעממת משעממת, אבל מהממת!

Maybelline - Color Tattoo eyeshadow in Pink Gold

צללית נוספת שעשתה את דרכה לקדמת המגירה הינה Pink Gold של מייבלין. מדובר בצללית קרם מסדרת Color Tattoo של מייבלין, והיא נרכשה בעקבות אהבתי האינסופית לאחות הברונזית בסדרה. לצערי בארץ ישנו מגוון מצומצם למדי מליין הצלליות הכה מוצלח הזה, ופינק גולד נבחרה עקב היותה הכי פחות צבעונית/כהה בחבורה. ועדיין, מדובר בצללית ורודה. לא שמפניה, לא זהב - ורוד. ואני, שכה מפחדת מצבעים בגזרת העיניים, דחפתי אותה הצידה (הפוכה כמובן!).

מזל גדול שבחודשים האחרונים התחלתי להעז קצת יותר עם איפור העיניים שלי, כי אחרת בחיים לא הייתי מפנימה את קסמה. מדובר בצללית יפיפייה ועדינה, שמהווה בסיס נפלא למגוון רחב של שילובים. אפשר להניח אותה ביחד עם אחותה הברונזית, כבסיס לצללית נייטרלית אחרת או עם כמה צלליות מאט מטושטשות בקפל. התוצאה שמתקבלת הינה סופר רומנטית, ותחמיא לבעלות עיניים כהות ובהירות כאחד. בדומה לאחותה, היא מתהדרת בעמידות מרשימה ומרקם נוח לעבודה, ואם נוסיף את זה שהיא במבצעים רוב השנה - קיבלנו מוצר מנצח (ורומנטי!). וגלוסברי מסכימה איתי, כמובן.

Bourjois - Rouge Edition Aqua Lipstick

את השפתון הנ"ל אתן אולי זוכרות מהרכישה האחרונה שביצעתי מפיל יוניק... מדובר בסדרת ההמשך לשפתוני המאט המוצלחים של בורז'ואה, שבסיבוב של 180 מעלות מהמקור מציעה לנו גימור מבריק ומרקם עתיר לחות. רוב ההבטחות אכן מתקיימות כאן - השפתון מבריק, בעל פיגמנט מרשים, הפורמולה נעימה ולא דביקה. גם התחושה הקרירה על השפתיים הופכת אותו למוצר שמאוד מתכתב עם הקיץ הנוראי שנפל עלינו... עם זאת, לא יכולתי להתעלם מהריח: סינטטי ומתקתק, מעורר בחילה כמעט. כל כך התלהבתי כשקיבלתי את השפתון, ואחרי השימוש הראשוני השעיתי אותו לתקופה ממושכת רק בגלל הריח (!). אני לרוב לא רגישה לריחות, ומעולם לא יצא לי להימנע משפתון בגלל ניחוחו - ועדיין, הריח הספציפי של השפתון הזה פשוט עורר בי דחייה לא ברורה.

לקח לי זמן לתת לו הזדמנות נוספת, אבל אני שמחה שעשיתי זאת. נכון, הריח מבאס, אבל הוא לא באמת מורגש לאחר המריחה. מה שכן מורגש הוא המרקם הייחודי - כמעט כמו מים! - ותחושת הקרירות המגניבה על השפתיים. למרות שההבטחה ל"לחות ל-10 שעות" לא באמת מתקיימת, עדיין מדובר בגלוס-שפתון מוצלח למדי, עם גוון פשוט יפיפה.

Revlon - Kissable Balm Stain in Honey

Honey הוא אחד השפתונים הוותיקים ביותר בשידת האיפור שלי. הוא היה הראשון שרכשתי מסדרת ה-Kissable Balm Stains של רבלון, הרבה לפני שגרסאות המאט והלכה יצאו לשוק. היו לי שתי בעיות עם Honey - הריח והגוון. בשעה שעל ריח המנטה העז הצלחתי להתגבר (ראה ערך סעיף קודם...), השפתון עצמו פשוט לא התאים לי. הגוון הוורוד-סגלגל לא החמיא לגוון עורי והדגיש את האדמומיות בפניי. משהו שם פשוט לא עבד, וחבל. המזל הוא שאהבתי את הפורמולה, והיא זו שגרמה לי לשוב ולרכוש שני גוונים נוספים.

יום אחד, לפני כמה חודשים, החלטתי לתת לו צ'אנס נוסף. בסקרנות חדשה-ישנה ניגשתי אל Honey ופשוט הרגשתי שגיליתי אותו מחדש. אני לא יודעת מה השתנה - אולי אני מניחה אותו פחות בכבדות, אולי האדמומיות שלי השתפרה - אבל משהו כאן עובד. סוף סוף אני יכולה לנצל את יתרונותיו המופלאים של השפתון הזה, שניחן בפורמולה כל כך נעימה, עמידה ומוצלחת! אין ספק שמדובר בקשר לטווח הרחוק...

Mac - Patisserie lipstick

השפתון השלישי והאחרון שלמדתי לאהוב הוא Patisserie של מאק. מעבר לשמו הטעים, הוא ניחן בגוון ורדרד טבעי וחסר כל ייחוד (לפחות למראית עין). מדובר בעוד המלצה חמה מנופר, אבל אחת שלקח לי לא מעט זמן להפנים... העדפתי את Shy Girl הפיצ'י מתוך ציפייה שידגיש את עיניי הכחולות, אבל לא ממש הסתדרתי עם מרקם הקרימשיין המעיק. כך העברתי זמן ממושך ללא שפתון טבעי ראוי, עד שנופר, המלאך השומר, הזכירה לי בסבלנות שעדיין לא נתתי לפטיסרי הזדמנות. 

חכמה הבחורה. לקחתי את פטיסרי איתי הביתה, אבל עדיין לא מיסדנו את הקשר. פחדתי ממנו. ורדרד בהיר, ומה אם יחוויר אותי?  לקח לי זמן רב להבין את גדולתו. מדובר בשפתון חסר ייחוד, אבל הוא עושה זאת כה בחן! פטיסרי הוא מסוג השפתונים שילכו עם כל דבר - מעושן כבד או עיניים נקיות - והוא אף נמרח היטב על השפתיים הודות למרקם ה-luster שאני כל כך אוהבת. מסוג השפתונים שאני חייבת תמיד בתיק, פשוט כי הוא תמיד יעבוד בשבילי. כל אחת צריכה גוון כזה!

(ולשאלה המתבקשת - מבין השלושה, השפתון שהכי מתאים לנישוקים הינו הצ'אבי של רבלון. You're Welcome.)

ועכשיו, ברשותכן, אלך להתמרמר על היותי רווקה. ט"ו באב שמח!