ראשון ללכת הוא מסיר האיפור הדו פאזי של קרליין, עליו הרחבתי כאן. מדובר במסיר איפור מצוין שהיה המועדף עליי במשך שנים (זה ממש לא הבקבוק הראשון שסיימתי...) אבל ככל הנראה לא ירכש שוב בטווח הקרוב מאחר ואני מעדיפה את שמן ההסרה של לוריאל.
למים התרמליים של אוון נחשפתי לראשונה אצל דנרה, אי שם באמצע 2010, ומאז אני משתמשת נלהבת. אני לא כל כך משתמשת בהם לצורך ריענון האיפור אלא יותר כמוצר finishing, במיוחד בימים בהם אני משתמשת במייקאפ עם כיסוי מלא יחסית או במאק סטודיו פיקס פודרה. הוא עוזר לחומר להיטמע בעור ולא להיראות מקומח ו"עשוי" מדי. תמיד יש לי אחד נוסף לגיבוי במגירה!
אני זוכרת את ההתלהבות שהייתה בזמנו סביב המדבקות לאף של ביורה, שעלו למעלה מארבעים ש"ח ובעיניי לא היו מוצלחות מדי. תמיד העדפתי את החלופה הזולה יותר (של לייף, כמדומני) ובכל מקרה לא הייתי משתמשת נלהבת מאחר ואת הוצאת השחורים העדפתי להשאיר לקוסמטיקאית. אבל כשביוטיקייר הוציאו את הגרסא שלהם למדבקות אף במחיר מצחיק של כמעט תשעה שקלים, קפצתי על המציאה ומאז אני לא מפסיקה להשתמש בהן. חוץ מהעובדה שהקוסמטיקאית הקבועה שלי הפסיקה לעבוד (בכי. בכי. חרדות מללכת למישהי חדשה שתחרב את פניי) הצבא לא משאיר לי הרבה זמן לטיפולים רציניים, ככה שמדבקה חביבה פעם בשבוע עושה, בלית ברירה, את העבודה. אני כבר לא זוכרת איך המדבקות היקרות יותר עבדו, אבל אלו של ביוטיקייר ממש סבבה וימשיכו להירכש כל עוד לא אתגבר על הפחד ואתחיל ללכת לקוסמטיקאית חדשה...
מסקרות! תתרגלו לראות כאן מסקרות, והרבה. העיניים שלי מאוד רגישות ולכן לרוב אני לא ממשיכה להשתמש במסקרה למעלה משלושה חודשים לאחר פתיחתה, שלא לדבר על יותר מחצי שנה...
הראשונה מימין היא כמובן הרוקט של מייבלין. מסקרה מצוינת וזולה שעושה את העבודה כמו גדולה וטובה במיוחד לעיבוי והוספת נפח לריסים. אפשר לבנות אותה בצורה יפה מאוד והיא לא נמרחת כלל לאורך היום. פחות התחברתי למברשת שלה, אז נראה לי שרכישה עתידית של מסקרה מבית מייבלין תהיה של אחת מאחיותיה.
המסקרה לריסים מלאכותיים מבית איב סן לורן נרכשה במבצע יחד עם הליפ סטיינים המשגעים שלהם. המברשת שלה מדהימה, הריח המבושם חביב ביותר והמראה שהיא נותנת לריסים משגע. למרבה הצער, היא לא עמידה. רכשתי אותה באוגוסט האחרון והיא ליוותה אותי בטיול משפחתי בארה"ב, שבמהלכו הבנתי שלמרבה הצער (או השמחה, אם מסתכלים על זה מנקודת מבט כלכלית...) היא לא האחת. כן, משגעת, אבל אחת הדרישות הבסיסיות שלי ממסקרה היא לא להעביר את היום עם מריחות דרמטיות א-לה פרידה מחבר בקומדיית ניינטיז. אני מניחה שמי שאין לו עפעף שומני יהנה ממנה יותר.
אחרונה חביבה היא המסקרה האהובה עליי, sumptuous של אסתי לאודר. כן כן, בתמונה אתם רואים שתיים. כי היא מושלמת ומדהימה ומעולם לא פגשתי מסקרה שתשתווה לה בביצועים. היא עונה על כל הדרישות: מעגלת, מאריכה, מעבה ועמידה, והיא יפה יפה יפה. מבחינתי להשתמש רק בה עד יום מותי, אבל המשכורת הצבאית לוחצת אז אני עכשיו במסע אחר מסקרת דראגסטור שאיכשהו תשתווה לה בביצועים. אני סקפטית.
הפלוידליין בגוון בלאקטרק היה המוצר הראשון שקניתי במאק. הייתי בת ארבע עשרה, אני חושבת, ועצם הכניסה לחנות מלאה אותי באושר עצום (לא שהמצב שונה היום). בעזרתו למדתי להניח איילינר ובזכותו הייתי הילדה היחידה בשכבה שהפס השחור בתוך העין לא נמרח לה עד הסנטר. אבל עם השנים יצאו לאוויר מוצרים דומים, זולים בהרבה וטובים לא פחות, ואהבתי אל הפלוידליין פחתה. היום הוא כבר מיובש לגמרי ומחכה לבאק2מאק, אבל אני מתקשה לדמיין שארכוש אותו שוב בעתיד, בטח שלא בצבע שחור. כיום אני מעדיפה בהרבה איילינרים נוזליים, ונמנעת לחלוטין מתיחום קו המים בשחור. I guess this is goodbye...
צללית הקרם של בנפיט הובאה לי במיוחד מחו"ל. הביקורת היו מהללות והגוון (bithday suit) נראה מבטיח. כשהשתמשתי בה לראשונה והמקרם היה יבש עם צ'אנקים של שימר, התעלמתי. אחרי כמה שבועות כבר היה יותר קשה להתעלם, כשהצללית הכמעט חדשה לגמרי הייתה יבשה בצורה כזו שניסיון לקחת חומר הוביל להתרסקותה. מאכזב, הא? אני עדיין חושבת שאולי היה מדובר בפאק נקודתי, ושאם אנסה אחת אחרת יהיה יותר טוב. אנחה.
בניגוד חד לשתיים האחרות, צללית הקרם של מייבלין גם זולה וגם מוצלחת בצורה מגוחכת. הגוון bad to the bronze או on an on bronze, תלוי אם מדובר בגרסא האמריקאית או האירופאית, מדהים ביופיו ויכול להוות כבסיס או כלוק הורס בפני עצמו. השתמשתי בה למעלה משנה וחצי עד שהתחלתי לראות תחתית והמרקם נעשה יבש, וכבר יש לי אחר חדשה בשימוש. מומלצת בחום!
בקצרה: הסלקט מויסטקאבר של מאק נרכש בחורף כשרציתי משהו פחות כבד מתחת לעיניים. למרבה הצער, מדובר בקונסילר מזעזע עבור אחת כמוני, עם עור שמן\מעורב. הוא פשוט החליק לכל עבר, הצטבר בקמטוטים, לא כיסה דבר ופשוט נראה רע מאוד. הלומי מז'יק (*הכנס מבטא צרפתי כבד*) של לוריאל הוא כל מה שרציתי מהסלקט מויסטקאבר: מרקם קליל, כיסוי עדין וימיומי, עמידות גבוהה אך לא מייבש. סה טו.
לא ברור לי מה עבר עליי כשקניתי את הויוה גלאם ניקי. הוא נראה מדהים בסווטצ'ים באינטרנט, אבל על עורי החיוור הוא נראה פרחי להחריד וממש לא החמיא לשיניים שלי. לפעמים השתמשתי בו בטפיחות בשביל להוסיף קצת צבע לפנים, אבל מעולם לא חשבתי שאראה את הסוף איתו. אולם, לפני חודש לערך אחי הקטן מצא את דרכו לשידת האיפור ולמרבה המזל החבר שכאן היה הנפגע היחידי. אני די בטוחה שאני צריכה לומר לאחי תודה. והיי - לפחות יש באק2מאק...
שנאתי את הסופרליינר של לוריאל בגרסה הרגילה, שנאתי אותו בגרסת הקרבון המבריקה ואני שונאת אותו בגרסת הslim הדקיקה. נכון, המברשת די סבבה, אבל הפורמולה נמרחת בצורה מחרידה והוא לא שווה שקל מתוך הארבעים שהוצאתי עליו.
זהו לבינתיים. האם יצא לכם להתנסות במוצרים הללו? מה דעתכם? האם אני היחידה שהצללית קרם של בנפיט שונאת אותה?
2 תגובות
את כותבת מקסים :)
השבמחקמאד נהניתי לקרוא..
תודה רבה :) חג שמח!
מחק